על מפגש השראה של תלמידים ואסטרונאוטים

בפרק 26 של בנת חלאל שעלה לפני שבוע, עידית בר ואני דיברנו על אסטרונאוטים ואסטרונאוטיות ממדינות ערב, שמהווים השראה לצעירים וצעירות במדינות ערב בכלל, ובערב הסעודית ובאיחוד האמירויות בפרט, וסיפרנו לכם שבשתיהן יש מתן דגש טיפוח הדור הבא ע"י מערכות החינוך הממשלתיות, שמאפשרות ומדרבנות ילדים וילדות ללמוד מדעים, לחקור ולשאוף למצוינות, ומערכות החינוך מהוות נדבך בסיסי במימוש החזון של שתי המדינות, כולל בחקר החלל.

כדי להמחיש לכם את החשיבות בה רואים באמירויות לדוגמה, את הנושאים עליהם דיברנו עידית ואני בפרק האחרון של בנת חלאל, ובהם טיפוח הדוח הצעיר, המקבל השראה מהאסטרונאוטים, אספר לכם שאתמול, יום רביעי 29 במאי, היה מפגש מעניין ומרגש של אורחים מכובדים שבאו לפגוש תלמידי בית ספר יסודי בדובאי.

האורחים של תלמידי בית הספר הנרגשים היו האסטרונאוטים האמירותים: סולטאן א-ניאדי (سلطان سيف النيادي = Sultan Al Neyadi) המכהן כשר הנוער בממשלת האמירויות, הזאע אל-מנסורי (هزاع المنصوري = Hazza Al Mansouri) מוחמד אל מולה (محمد الملا = Mohammad AlMulla) וכמובן האסטרונאוטית נורה אל-מטרושי (نورا المطروشي = Nora Al Matrooshi) הבוגרת הערבייה הראשונה של תוכנית האסטרונאוטים של נאס'א, שבאו לספר לילדים ולילדות על משימות חלל מאוישות ובמיוחד על המסע האישי שלהם לחלל.

אל האסטרונאוטים שדיברו והצטלמו על הילדים, התלוו גם סאלם הומאיד אל מארי (سالم حميد المري = Salem Humaid Al Marri) מנכ"ל מרכז החלל "מוחמד בן ראשיד", ומוחמד אל קאסם (محمد القاسم = Mohammed Al-Qasim) מנכ'ל מועצת בתי הספר של האמירויות, מוסד שהוקם כישות עצמאית לניהול ותפעול בתי ספר ציבוריים על מנת לפתח ולקדם את מגזר החינוך הממשלתי בהתאם ליעדי איחוד האמירויות.

תוכלו לראות תמונות מהמפגש המדובר, בחשבון האינסטגרם ובחשבון הפייסבוק של מרכז החלל "מוחמד בן ראשיד" שימו לב שבתמונות נראית נורה אל-מטרושי כשחיג’אב לראשה, ואזכיר שגם כשהיא טסה לחלל, נמצאה הדרך לאפשר לה לעטות את החיג’אב, כפי שסיפרנו לכם בפרק 26 של בנת חלאל, והראינו לכם בקריקטורה של הפרק, המופיעה בפוסט הבא, שהוקדשה לאסטרונאוטית נורה אל-מטרושי.

מי שעוד לא שמע או צפה בפרק 26 של בנת חלאל, יוכל לעשות זאת בספוטפיי, או בערוץ היוטיוב של בנת חלאל, ובפלטפורמות פודקאסט נוספות.
#פודקאסט + #בנת_חלאל + #איחוד_האמירויות

הקריקטורה מפרק 26 של בנת חלאל, בה רואים את האסטרונאוטית, נורה אל-מטרושי עם חיג’אב לראשה.
#פודקאסט + #בנת_חלאל + #איחוד_האמירויות

המלצת קריאה

הפעם אמליץ לכם לקרוא את מאמרו של ד"ר מורן לבנוני, על המיליציות והארגונים החמושים בסוריה, שהתפרסם היום בגיליון החדש של כתב העת מערכות, שכתמיד מכיל מאמרים מעניינים.

למרות שכבר שנים כולם מדברים על המיליציות והכוחות והגורמים הפועלים בסוריה, כדי להבין את הנעשה בסוריה, במיוחד בעת הזו, יש מה ללמוד על הגורמים השונים ועל יחסי הגומלין ומאבקי הכוח ביניהם (הגלויים ומאחורי הקלעים).

המאמר של ד"ר לבנוני יוכל לעזור לכם להכיר ולהבין טוב יותר את הארגונים השונים ויעשה לכם מעט סדר בבלגן המאורגן הסורי.

ד"ר לבנוני הוא חוקר סוריה ולבנון במרכז משה דיין, וראש חוליית הזירה הצפונית במנגנון האוסינט המטכ“לי.
#גם_לפרגן_צריך + #סוריה + #איראן + #טורקיה + #ישראל_במלחמה

המלצת צפייה

הפעם אמליץ לכם לצפות בסרטונים מכנס "מלחמת חרבות ברזל – סיכום ביניים" של מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) שהתקיים ב 23 במאי, בהם דיברו מומחים שונים על ההפתעה, הכשלים, לקחים, הרגישות של החברה הישראלית לאבדות, וגם על ארה"ב, איראן, מצרים, העולם הערבי, ועוד.

בסרטונים מהכנס תוכלו לשמוע את דבריהם של:

* אלוף (מיל') יעקב עמידרור - הערכת ביניים למלחמה בעזה
* תא"ל (מיל/) יובל בזק, ראש תוכנית ארז לפיקוד קרבי - חיל היבשה: כשלי העבר, אתגרי העתיד
* ד״ר עידו הכט, מרכז ב״סא - שיטות הלחימה ברצועת עזה
* פרופ' איל בן-ארי, JISS - לקחים למבנה הצבא
* ד"ר פנינה שוקר, JISS - ״הרגישות הישראלית לאבדות״ - הקבעון המחשבתי
* פרופ' איתן גלבוע, JISS - היחסים עם ארה"ב
* ד״ר (אל"מ בדימוס) ערן לרמן, JISS - מצרים: השכנה החשובה
* פרופ' הלל פריש, JISS - העולם הערבי
* מר אלכס גרינברג, , JISS אנליסט גיאופוליטי - תפקיד איראן

וכן סרטון רב שיח, בהנחיית פרופ’ אפריים ענבר, בנושא "האם צריך לעדכן את תפיסת הביטחון" ובהשתתפות האלוף (מיל') גרשון הכהן, האלוף (מיל') איתן דנגוט, אלוף (מיל') יעקוב עמידרור, וכתב עיתון הארץ, עמוס הראל.

לעניות דעתי, בהחלט כדאי להקשיב לדוברים בכנס, ואוכל רק לקוות שגם הגורמים המדיניים והביטחוניים, יקשיבו ברוב קשב לדברים.
#ישראל_במלחמה + #גם_לפרגן_צריך + #נקודה_למחשבה

מעט היסטוריה ומעט על מנהגי חתונה

עוד מעט יתחיל הקיץ, ואיתו תחל עונת החתונות המועדפת על רבים בשכונה המזרח תיכונית.

לדברי ד"ר אחמד עאמר (أحمد عامر = Ahmed Amer) ארכאולוג ואגיפטולוג ומפקח במשרד התיירות והעתיקות המצרי, מנהגים מתקופת מצרים הקדומה בימי הפרעונים, הם המקור למנהגי חתונה המוכרים כיום.

לדברי ד"ר עאמר, המצרים הקדמונים נהגו להסדיר את הנישואין בין אבי הכלה למשפחת החתן, ואם הגיעו להסכמות, נקבע טקס אירוסין שלאחריו החלו ההכנות לחתונה, כולל נדוניה שהוכנה לפי יכולתו הכלכלית של אבי הכלה, וכן אמר שהם היו הראשונים להנהיג הסכמי נישואין, שנחתמו (בשלושה עותקים) בנוכחות עדים מבני המשפחה, השכנים והחברים של המשפחות, בטקס נישואין שנערך במקדש בנוכחות כהן דת, והסכם הנישואין כלל תיעוד של הנדוניה, ואת שווי מטילי הכסף שחתן נתן לכלה, ואת התחייבות החתן כלפי אשתו הטריה לחייהם המשותפים בביתם, ואת סכום הפיצוי שישלם לה במקרה וייפרדו.

עוד מספר ד"ר עאמר, שגם ענידת טבעת האירוסין מקורה ממנהגי המצרים הקדמונים, ושבטקס האירוסין החתן עונד לארוסתו את הטבעת על אצבע ביד ימין, ובטקס הנישואין הוא מעביר את הטבעת לקמיצה ביד שמאל, שבה לפי האמונה הפרעונית, נמצא "ווריד האהבה" המוביל ישירות ללב.

טבעת האירוסין נקראה "טבעת התחייה" וסימלה בצורתה העגולה את האלמוות והנצח, וענידתה העניקה לבני הזוג ברכות לחיים משותפים ממושכים עם אהבה וכנות.

יש אגיפטולוגים שטוענים שהמצרים הקדמונים החלו להחליף טבעות נישואין כבר לפני 6,000 שנה, ואציין שבמגילות פפירוס בנות כ 3,000 שנה יש תיעוד למנהג.

טבעות האירוסין החלו כטבעות פשוטות מחומרים זמינים וזולים כגון טבעת שזורה מסיבי קנביס (המפ = Hemp), ובהמשך היו טבעות משנהב, מברונזה, מכסף ומזהב, שחלקן שובצו באבני לפיס לזולי (Lapis lazuli) כחולות שהיו מוערכות ואהובות על הפרעונים.

למאזיני וצופי בנת חלאל, הקלטנו פרק שבו נספר לכם על קצה המזלג על המסורות הקשורות לנישואין בשכונה, ונעזור לכם להכיר מעט משלל מנהגי חתונה המגוונים שאולי פחות מוכרים.

בערוץ היוטיוב של ‘מבט למזרח התיכון’, תוכלו לראות את הפרומו הקצר שעידית בר ואני הכנו לכם לפרק 27 של בנת חלאל, ולטעום מעט ממנהגי החתונה עליהם דיברנו בפרק שיעלה מחר, בסרטון על אחד ממנהגי החתונה עליהם דיברנו, שנפוץ בקרב הנובים במצרים ונפוץ אף יותר בסודן.

ועד שיעלה הפרק החדש, תוכלו להאזין לפרקים הקודמים של בנת חלאל בשירותי הפודקאסט השונים, או לצפות בהסכת המצולם בערוץ היוטיוב החדש של בנת חלאל, ואזכיר שמפרק 24 בספוטיפיי ניתן להאזין ולצפות בפרקי בנת חלאל.

ושוב אבקש שתירשמו לערוץ היוטיוב החדש, תדרגו את הפודקאסט בספוטיפיי, ו/או בשירותי הפודקאסטים האחרים, תעשו לנו לייק 👍, ותשתפו עם חבריכם.
#פודקאסט + #בנת_חלאל + #קצת_להכיר_את_השכנים

עלה לאוויר פרק מס’ 27 בפודקאסט בִּנְת חַלַאל (بنت حلال = בת טובים)
סדרת הסכתים (פודקאסטים) בה עידית בר ואני, משוחחים על נשים ואנשים במזרח התיכון.

והפעם פרק על מנהגי חתונה בשכונה המזרח תיכונית.

דיברנו על מסורות ומנהגי חתונה מעניינים במזרח התיכון, חלקם אולי מוכרים לכם, חלקם אולי פחות.
מטבע הדברים וכמיטב המסורת בשכונה, דיברנו גם על אירוסין ומוהר, וכשמדברים על חתונה, אי אפשר שלא לדבר על הכלה וחמותה.


תוכלו להאזין להסכת בנת חלאל בפלטפורמות פודקאסט שונות, לצפות ולהאזין בספוטיפיי, וגם לצפות בהסכת המצולם בערוץ היוטיוב של בנת חלאל.

כמובן שאשמח אם תירשמו להסכת בשירות הפודקאסט החביב עליכם, ו/או לערוץ היוטיוב ואבקש שתדרגו את בנת חלאל בספוטיפיי או בשירותי הפודקאסטים האחרים, ותספרו לחבריכם, תעשו לנו לייק 👍, ותשאירו הערות, ובכך לעזור לנו להרחיב את מעגל המאזינים והצופים.

כתמיד תוכלו לשוחח על ההסכת בקבוצת הדיון של הערוץ.
#פודקאסט + #בנת_חלאל + #קצת_להכיר_את_השכנים

אם לא היה מפלה בין אזרחים, היה חוסך טריליונים

כתבתי לכם לא פעם על משבר המים המתמשך באיראן, על הניהול הכושל של משק המים, ועל ייבוש מחוזות "פחות חשובים" והעברת המים ממחוזות אלה למחוזות היותר חשובים למשטר המולות, וגם על בעיות במשק החשמל, והנה הבוקר מתפרסמת ידיעה בכל שופרות המשטר, ומספרת לאיראנים על ביקור שרי האנרגיה והנפט בזאהדאן בירת מחוז סיסתאן ובלוצ’יסטן.

הביקור המתוקשר נועד לחנוכת מספר פרויקטים של מים, גז, וחשמל, ובהם מתקן ההתפלה הגדול ביותר במחוז סיסתאן ובלוצ’יסטן, פרויקטי אספקת מים ממספר סכרים, וחנוכת עשרות בארות מים, וכן פרויקטים לאספקת גז, וחנוכת תחנות כוח בגדלים שונים, מתחנת כוח בגדלים שונים, ומתקני השנאה ורשת חלוקה לאספקת חשמל, ובמזל טוב אפילו פרויקטים לפיתוח רשת הביוב במספר ערים במחוז.

שופרות התעמולה דאגו לפמפם לאיראנים ידיעות רבות על הטקס לחנוכת מתקן ההתפלה, ועשרות הפרויקטים השונים שישפיעו על אספקת מים, חשמל וגז למספר ערים, עשרות עיירות ומאות כפרים במחוז, ואפילו דאגו ליידע את האיראנים הצמאים שמוחמד מוח'בר, הנשיא הזמני של איראן, השתתף בטקס המרגש, באמצעות שיחת וידאו.

קשה לומר שהאיראנים כולל תושבי המחוז, התרגשו עד דמעות והכירו טובה למשטר שהורס להם את המדינה, על שמהבוקר לכמחצית מתושבי המחוז יש סיכוי טוב יותר לא להישאר צמאים גם הקיץ.

אחד הפרויקטים המתוקשרים שנחנכו הבוקר היה החלק האחרון בפרויקט קו הולכת הגז "איראנשהר - מקראן - צ'בהאר – קנארק".

אי אפשר להמעיט בחשיבות הפרויקט ולאחר שנים של הבטחות ושנים של תכנון, ב 2018 החלו העבודות להקמת קו שנועד לחבר את מחוז סיסתאן ובלוצ’יסטן לרשת אספקה וחלוקת גז טבעי. המחוז היה המחוז האחרון שנותר באיראן של המולות ללא אספקת גז, ולאחר השלמת הפרויקט, יחוברו תחנות כח, מפעלי פלדה, מלט ותעשיות אחרות, וכ 85% ממשקי הבית במחוז בו יש כמעט שלושה מיליון איראנים שרובם נחשבים כאזרחים סוג ב’ ע"י משטר המולות.

המשטר מתגאה שעכשיו לאחר השלמת הפרויקט, ישתפרו חיי תושבי המחוז, וחיבור מפעלי התעשייה ותחנות הכוח יביא לא רק לתוספת מקומות עבודה, אלא גם לשיפור באיכות האוויר בערים שסובלות מזיהום אויר.

הציניקנים האיראנים כבר מגיבים ברשתות, רבים מזכירים את הניהול הכושל של משק המים האיראני ע"י משטר המולות הרקוב, שגרם לכל הבעיות והמחסור במים, ולבעיות שנובעות מכך, וחלקם העלו תמונות חדשות לשקיעת אדמות וכבישים בכל רחבי איראן, והעלו קישורים לידיעות בנושא שאיבת היתר מאקוויפרים בכל איראן, שגורמת לשקיעת הקרקע ויצירת בולענים באדמות ובכבישים, ולהמלחת בארות ואדמה, שגורמת לאבדן אדמות חקלאיות בהיקפים גדולים ברחבי המדינה.

ובנושא שיפור באיכות האוויר המזוהם בערי איראן, הציניקנים לועגים למשטר ושואלים איך ידעו תושבי איראן הנחנקים מאוויר מזוהם שהם יכולים לנשום לרווחה? שהרי גם בערים בהם כבר שנים שתחנות הכוח והמפעלים מחוברים לאספקת גז טבעי, האוויר מזוהם ומערכות ניטור לא תמיד עובדות, ואומרים שגם היום, שוב מערכת ניטור זיהום האוויר באספהאן לא עובדת, ומזכירים שכבר שנים גם בערים אחרות יש מדי פעם השבתות של מערכות פרסום מדד איכות האוויר, חלקן נמשכות ימים ארוכים והאזרחים נחנקים אבל את המשטר זה לא מעניין למרות שלפי סעיף 2 בחוק האוויר הנקי, וסעיף 21 לתקנות ניטור ובקרה על הפחתה בזיהום האוויר, הרשויות חייבות לדאוג למידע מקוון המיידע את האזרחים בזמן אמת במדדי איכות (זיהום) האוויר.

ברשתות יש מי שאומרים שעשרות טריליוני ריאל שהושקעו בכל אותם פרויקטים שנועדו לעזור לתושבי המחוז לא למות מצמא, לא להיחנק מאוויר מזוהם ולהתחמם בחורף באמצעות גז טבעי, יכלו להיחסך אילו המשטר לא היה מפלה לרעה את המחוז במשך 40 שנה, לא גוזל את משאבי המחוז, ודואג לאזרחי המחוז כשווים לשאר אזרחי איראן.
#איראן + #מעניין_בשכונה + #קצת_להכיר_את_השכנים + #נקודה_למחשבה

מילה על התעוררות הרוב הדומם

כולנו כבר יודעים שיש הבדל בין מה שמציגים לנו בתקשורת והנושאים החמים עליהם מדברים באולפני החדשות, לבין מה שבאמת מעניין וחשוב לציבור, ולא מדובר רק במדינות כמו איראן, רוסיה או סוריה, אלא נראה שזו תופעה עולמית, והדבר נכון גם לתקשורת והציבור בישראל.

דוגמה בולטת אפשר לראות בהבדל בין הסיקור התקשורתי הבלתי פוסק של הפגנות בקמפוסים ובערים גדולות בארה"ב ובשאר העולם "הנאור" שנכבש ע"י מהגרים מוסלמים מוסתים ע"י האחים המוסלמים, המשטר האיראני ושאר צדיקים מבית היוצר של האסלאם הקיצוני, והאידיוטים השימושיים המופעלים על ידם, לבין מה שבאמת מעניין את הציבור באותן המדינות, שמסתבר שלא רק שאת הרוב המכריע זה לא מעניין והם לא תומכים בתומכי הטרור הבורים ושטופי השנאה.

בתקופה האחרונה, לאחר חודשים של פמפום תקשורתי שמנסה לשוות להפגנות ו"מאהלים" של מיעוט קטן, פורע חוק, אלים ומאוד קולני, שזה הדבר הכי חשוב ומשמעותי שקורה בעולם ושזו חזות הכל, לרוב הדומם במדינות שונות נמאס, והתחלנו לראות הפגנות נגד המוסלמים והאידיוטים השימושיים שלהם שמפגינים ברחובות הערים ובקמפוסים.

הרוב הדומם התעורר והתחיל לדבר בגלוי ברשתות החברתיות, בראיונות לתקשורת (המזלזלת והעוינת לעיתים קרובות) ולאחרונה ראינו הפגנות של קבוצות שאורגנו ע"י ארגונים שונים, והפגנות שהתארגנו ברשתות החברתיות ויצאו לרחוב, וראינו גם הפגנות של יחידים שעומדים באומץ המון המון מוסת צעקני ואלים.

הרוב הדומם מתעורר בארה"ב, במדינות אירופה, ואפשר להניח שנראה התגברות של פעילות גלויה של הרוב הדומם גם בקנדה למרות שהממשלה הפרוגרסיבית חוקקה חוקים שמגבילים מה מותר לאדם לומר על טרור אסלאמי, על אלימות של מהגרים מוסלמים ועל מוסלמים בכלל. גם במדינות באסיה בהן החלו הפגנות שנאה נגד ישראל ובעד חמאס (באיחור לעומת מדינות המערב "הנאור") רואים התעוררות של הרוב השקט שנמאס לו.

על אף מה שרבים מכלי התקשורת מנסים למכור לציבור, ולתמונת המציאות המעוותת שהם מנסים לצייר, לרוב הדומם נמאס, והוא מתעורר ומתחיל לדבר על התוצאות של הגירה שאינה מוכנה להשתלב, על הפניית משאבי המדינה לקליטת מהגרים על חשבון תקציבים לאזרחי המדינה הנזקקים, על התאמת מערכות החינוך עבור מהגרים, על כפיית שינויים במרחב הציבורי והתאמתו עבור מהגרים, על הסבת כנסיות למסגדים, על הזינוק החד בפשיעה מכל הסוגים, במיוחד בעברות מין, פשיעה אלימה ורצח, וכל זה בלי הכסות "הנדרשת" והמקובלת של הפוליטיקלי קורקט, וזה קורה גם במדינות שבהן נאסר לפרסם לציבור מה מוצא עצור במעשה פשע, בין אם זה "סתם" גניבה או ונדליזם, ובין אם זה אלימות, אונס או רצח, או נתונים סטטיסטיים על חלקם היחסי של מהגרים (ומה דתם) בביצוע פשעים במדינה, או את חלקם היחסי של מהגרים (ודתם) מכלל האסירים במדינה.

יהיה מעניין לראות אם ובאיזה היקף יהיה ביטוי להתעוררות הרוב הדומם שנמאס לו, גם בתוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי שהחלו ביום חמישי ה 6 לחודש וימשיכו עד יום ראשון ה 9 ביוני, ועד כמה תוצאות האמת ישקפו סקרים שפורסמו, והצביעו על עליית כוחו של הימים האירופי, שבמקרים רבים מכונה בתקשורת "ימין קיצוני" או "ימין פופוליסטי" ושאר כינויים שמנסים לקבע תפיסה שלילית למפלגות המייצגות אנשי מין, פטריוטים, לאומנים, או סתם כאלה שפוט נמאס להם מהשינוי שעוברות מדינתם בעקבות ההגירה.

אפשר להניח שמתוצאת הבחירות יהיה ניתן ללמוד על הלכי הרוח של הרוב השקט במדינות אירופה, שלא ממש מרוצה בהצפת מדינתם במהגרים חוקיים ולא חוקיים המביאים לתוך ביתם דת ותרבויות שונות מהותית מאלו המקומיות, ובמקום להשתלב במדינות המארחות ולנהוג לפי המקובל בתרבויות המארחות, מסרבים המהגרים להשתלב, ולכבד את חוקי המקום, מביאים איתם אלימות והרס ודורשים לכפות על המארחים את תרבותם ודתם.

גם סקרים שהתפרסמו לאחרונה בארה"ב ומדינות אחרות, מראים שאת רוב הציבור מעניינים דברים אחרים ממה שרבים מכלי התקשורת מפמפמת להם ללא הרף, במה שנראה כחלק מקמפייני תודעה מתוזמרים ומתוכננים. תוצאות הסקרים מראות שמה שבאמת מעניין את הציבור ומה שחשוב לו באמת זה דברים כמו הכלכלה והצפת מדינותיהם במהגרים, בין אם מדובר במהגרים לא חוקיים שממשלותיהם לא מגרשות כי זה "לא פוליטיקלי קורקט"או במהגרים שהממשלות דאגו להכניס למדינתם באופן חוקי, בלי לחשוב על ההשלכות קצרות הטווח ובטח שלא השלכות ארוכות טווח, על המדינה והחברה האזרחית.

ימים יגידו עד כמה התעוררות הרוב השקט תשפיע על התנהלות מדינות העולם "הנאור", ואם ומתי יורגש השינוי גם במדיניות והתנהלות ממשלות אותן מדינות כלפי ישראל מצד אחד, וכלפי מדינות המעודדות טרור כמו איראן וקטר, מצד שני.
#תהיות + #קצת_סדר_בדברים + #נקודה_למחשבה

אתמול עלה לרשת קטע מסרטון של החלאה עבדאללה ברגותי.
שימו לב לדבריו של החלאה בסרטון.

כשראיתי את הסרטון, לא יכולתי שלא לתהות מדוע סרטון זה עלה עכשיו לרשת? ומדוע דווקא הקטע הזה מתוך סרטונים אחרים של החלאה ברגותי?
הרי לא במכונות התעמולה והנדסת התודעה הפלסטינית לא מעלים סרטון כזה, בו נאמרים הדברים האלה, סתם כך ללא סיבה.

האם מישהו במכונות התעמולה הפלסטיניות מנסה לרמוז משהו בקשר לעסקה הכוללת את שחרורו של החלאה?

אני רוצה להאמין שאף אחד בישראל לא חושב על האפשרות של שחרור ארכי טרוריסטים ורבי מרצחים כמו עבדאללה ברגותי מהכלא, ויכול רק לקוות שידידי ישראל ושאר הגורמים המעורבים בניסיון להגיע עם ארגון הטרור חמאס, לעסקה שתוביל לשחרור החטופים, לא נסה לכפות על ישראל להסכים לשחרור חלאות כמו ברגותי, כחלק מעסקה זו או אחרת.

אזכיר שקטע מהסרטון הזה של ברגותי, ועוד קטעים נוספים מראיון שנערך איתו בכלא, היו חלק מהסדרה הדוקומנטרית של רועי שרון וגל ברגר, בערוץ כאן 11, ששודרה לפני ארבע שנים, עשרים שנה לאחר האינתיפאדה השנייה, ואולי תרצו לראות שוב את הסדרה, כדי לרענן את הזיכרון על מה שהיה במדינה בתקופת האינתיפאדה השנייה, ומה היו הלכי המחשבה 20 שנה אחרי.

מי שצריך תזכורת מי זה החלאה עבדאללה ברגותי, יכול לקרוא את ערך הוויקיפדיה על החלאה.
#ישראל_במלחמה + #נקודה_למחשבה

כולנו רואים בכלי התקשורת, וברשת במי שבאים לטענות לישראל על הכמות הגדולה של "הבלתי מעורבים" שנהרגו ב"מבצע ארנון" לחילוץ החטופים מעזה.

לא משנה אם הטענות שלהם הן היות והם תומכי חמאס ושאר ארגוני הטרור הפלסטיני, או כי הם אידיוטים שימושיים המופעלים ע"י תומכי טרור, או שהם שטופי מוח, או סתם תמימים, ורבים מהם פשוט בורים.

כשאתם נתקלים במי שבא בטענות על פגיעה "בבלתי מעורבים” ושישראל הרגה X אזרחים ובהם Y ילדים ו Z נשים, במקום לנסות להתווכח או לנסות להסביר שחמאס מחזיק בבני הערובה בתוך בתי “אזרחים” הנמצאים בלב שכונות מגורים, או במנהרות מתחת לבתי אזרחים, בתי חולים, מרפאות, בתי ספר, ושאר מוסדות של אונרע, ומשתמש באזרחים כמגן אנושי, ולכן גם מי שאולי באמת לא מעורב, עלול להיפגע, וזה מבלי להזכיר שאי אפשר לסמוך על מספרי ההרוגים והפצועים שחמאס מפיץ באמצעות "משרד הבריאות" בעזה, תפנו אותם לשמוע מה יש לג’ון ספנסר (John Spencer) לומר בנושא.

ג’ון ספנסר הוא חוקר תחום הלוחמה האורבנית, כתב את הספר Understanding Urban Warfare, ומכהן כראש תחום לימודי לוחמה עירונית במכון המלחמה המודרנית (Modern War Institute) בווסט פוינט.

#ישראל_במלחמה + #גם_לפרגן_צריך + #נקודה_למחשבה

פרויקט הנצחה לאביה חצרוני

כתבתי לכם בעבר פוסט מוקדש לזכרם של אביה וינאי חצרוני, על הלוויה העצובה של הסב ונכדו שנרצחו בשבת השחורה בקיבוץ בארי, ולאחריו גם פוסט מוקדש לזכרן של איילה וליאל חצרוני, על הלוויה עצובה וקורעת לב לא פחות, בה הובאו לקבורה ליאל, נכדתו השנייה, אחותו התאומה של ינאי, ואיילה, אחותו של אביה, שגידלה את התאומים, ליאל וינאי.

היום אספר לכם שחבריו של אביה לפלוגת החרמ"ש במלחמת יום הכיפורים, יזמו פרויקט לרכישת ניידת טיפול נמרץ, להנצחת אביה חצרוני. באתר מד"א תוכלו לקרוא על הפרויקט, ולתרום לרכישת ניידת טיפול נמרץ מד"א להצלת חיים ולהנצחתו של אביה.

תודה לכל מי שכבר תרם, ותודה מראש לכל מי שיתרום, לרכישת ניידת ההנצחה לאביה.
#ישראל_במלחמה + #גם_לפרגן_צריך

יהלומים זוהרים בחשיכה

מדי פעם אני מדבר איתכם על דברים הקשורים למלחמת התודעה המתנהלת נגד מדינת ישראל, והמאבק על דעת הקהל העולמית.

לפעמים מתגלים בעולם "הנאור" הציני והצבוע שלנו, יהלומים נוצצים הזוהרים בחשכת השנאה האנטישמית, השנאה האנטי ישראלית, שעומדים מול שונאי ישראל והאנטישמים, ומול סתם האידיוטים השימושיים שטופי המוח והבורים המופעלים ע"י תומכי הטרור, ומחזיקים מול פניהם מראה בהירה, שמפיצה אור בחשכה.

יהלום נוצץ כזה הוא James Macpherson, עיתונאי אוסטרלי אמיץ, שאומר את דעתו מבלי לפחד מההמון המוסלמי ששוטף את רחובות אוסטרליה יחד עם האנטישמים והאידיוטים השימושיים, בהפגנות אלימות של תמיכה בטרור המלאות גילויי שנאה אנטי ישראלית ואנטישמית.

אתמול, ב 10 ביוני, הוא אמר את דעתו על התגובות בעולם "מבצע ארנון" לחילוץ החטופים מעזה, מבלי לצבוע את הדברים בוורוד או לעדן אותם לפי כללי הפוליטיקלי קורקט, את מה שכל אדם נורמלי רואה וחושב, ובין היתר אמר "שמאלנים ברחבי העולם נותרו 'שבורי לב' לאחר שארבעה בני ערובה ישראלים חולצו מחמאס בעזה", ובא בטענות לכל אותם אנשים שכועסים על ישראל שהצילה את החטופים, במקום לכעוס על חמאס שחטף בני ערובה.

היום הוא דיבר על העליה באנטישמיות בעולם, ועל הפגנה אנטישמית של התמיכה בטרור בניו יורק, מול מיצג זיכרון לקורבנות הטבח של ה 7 באוקטובר, בה חבורת חלאות של מהגרים מוסלמים, סטודנטים באוניברסיטת קולומביה, וחלאות אחרים, צועקים מול מיצג ההנצחה "תחי האינתיפאדה".

משמח לראות את אותם יהלומים נוצצים בחשכת השנאה, ומחמם את הלב לדעת שאנשים טובים כמו James Macpherson וג’ון ספנסר משמיעים קול חזק וברור בעד ישראל ונגד הטירוף של התמיכה בטרור המלובה בידי מכונות התעמולה הפלסטיניות.
#ישראל_במלחמה + #גם_לפרגן_צריך

על חתונות בעזה, חתונה ירדנית, וקריקטורה

בפרק 27 של בנת חלאל שעלה בשבוע שעבר, עידית בר ואני דיברנו על מנהגי חתונות בשכונה המזרח תיכונית.

לא דיברנו על השפעת המלחמה שארגוני הטרור הפלסטינים כפו עלינו כשהחליטו לפלוש לישראל מרצועת עזה, ולבצע את הטבח בשבת השחורה של ה7 באוקטובר, ואולי תופתעו שלמרות המלחמה, ברצועת עזה שחמאס הביא לחורבנה, עדיין מתקיימות חתונות. אמנם חתונות צנועות, חלקן קטנות משהיו רוצים בני הזוג, ואולי לא באולמות חתונה מפוארים, מלונות או מסעדות, כפי שהיה נהוג לפני שחמאס החליט לבצע את הטבח של השבת השחורה ב 7 באוקטובר.

בעזה של היום, יש חתונות במחנות אוהלים של עקורים, ויש גם חתונות בבתי ספר של אונרע, אבל לפי מה שניתן למצוא ברשת, נראה שמאז שהחלה המלחמה משפחת הכלה כבר לא סוחטת ומרוששת את החתן המיועד סכומי עתק, ולא מנערת אותו מכל כספו(כפי שרואים בקריקטורה של פרק 27).

הכלות כבר לא קונות בגדי יוקרה בקניונים ובחנויות היוקרה בעזה, כמו חנות אל-פחאמה (الفخامة = Al-Fakhama = יוקרה / מותרות) שהייתה בבניין אל-מורג'אן (عماره المرجان) שבשכונת תל אל-הווה בעזה, בה מכרו לנשות עזה בגדי יוקרה שחלקם יובאו ממדינות המפרץ (והזולים שבהם יובאו מטורקיה) ואביזרי יוקרה כמו תיקים של לואי ויטון, גוצ’י ומותגי יוקרה אחרים.

אבל לא רק על זוגות שרוצים להתחתן ברצועת עזה השפיעה המלחמה בארגוני הטרור הפלסטינים, ואספר לכם שסלאח מוחמד אל-מחרמה (صالح محمد المحارمة) ירדני צעיר שהתחתן לפני שלושה שבועות בעיר סחאב (سحاب = Sahab) הנמצאת כ 16 ק"מ דרומית מזרחית לעמאן, בירת ירדן, החליט לתרום את עלויות ארוחת החתונה ל"וועדות הצדקה" בעזה, והזמנות לחתונה ששלחו החתן ואביו למוזמנים נכתב שאבי החתן מזמין את האורחים לערב קינוחים, ושארוחת החתונה תוגש בלב עזה.

הזמנת החתונה הפכה לנושא חדשותי לוהט בכלי התקשורת בירדן וברשתות החברתיות, ותגובות רבות שיבחו את החלטת החתן, וביני לביניכם – אני מצטרף לציניקנים שמנסים להבין למי בדיוק תרמה משפחת החתן את הכסף לסעודת החתונה, שלכאורה הוגשה בלב עזה, ותוהים האם מישהו מתושבי עזה, ראה ולו דינר אחד מהתרומה המדוברת...

בשביל הידע הכללי, אוסיף שהעיר סחאב החלה ככפר בדואי חקלאי, ובתקופת האימפריה העות’מאנית הובאו למקום פועלים מצרים כדי לעבוד בחקלאות, שבהמשך קנו את אדמות הכפר מהבדואים שהעסיקו אותם, וכיום אוכלוסיית העיר שהפכה בינתיים לעיר תעשייתית, שמונה כ 170 אלף איש, מתוכם כ- 80 אלף ירדנים, שרבים מהם צאצאי מהגרי העבודה המצרים, ורובם נמנים על שבט מסרוואת סחאב (مصاروة سحاب = Masarwat Sahab = המצרים של סחאב) כ 15 אלף עובדים זרים ממצרים, כ 20 אלף עובדים זרים מדרום מזרח אסיה, וכ- 40 אלף פליטים סורים.

עוד אציין שבירדן יש כמה שבטים וחמולות ממוצא מצרי, שחלקם הגיעו בהגירת עבודה, חלקם ברחו לירדן מהעבודות לכריית תעלת סואץ, חלקם צאצאי חיילים מצבאו של איברהים פאשה שהחליטו להשתקע בירדן, חלקם צאצאי סוחרים בשיירות הסחר שעברו דרך ירדן במסע בין מצרים לחצי האי ערב, וחלקם צאצאי עולי רגל במסעות לקיום מצוות החג’, ממצרים למכה שבדרכם חזרה החליטו להישאר בירדן.

השבטים המצרים – שבטי אל-מסרווה, נחלקים לשבט מסרוואת סחאב שמחולק לשלוש חמולות עיקריות, שגם הן נחלקות בחלוקות משנה, החמולה הגדולה (9 משפחות) היא חמולת אל-זאיוד (الزيود) הבינונית בגודלה (8 משפחות) היא חמולת אל-מחרמה (المحارمة) והקטנה (שתי משפחות) היא חמולת אל-טהארווה (الطهاروة) ולשבט מסרוואת גיזה, שנחלק ל 13 חמולות.

בפוסט הבא מצורפת הקריקטורה של פרק 27, והזמנת החתונה של חתן ירדני ממוצא מצרי, שתרם את עלות ארוחת החתונה לארגון "צדקה" עזתי, מי שעוד לא שמע או צפה בפרק 27 של בנת חלאל, יוכל לעשות זאת בספוטפיי, או בערוץ היוטיוב של בנת חלאל, ובפלטפורמות פודקאסט נוספות.
#פודקאסט + #בנת_חלאל + #קצת_להכיר_את_השכנים

על המספרים שמאחורי החג’

כפי שאתם בוודאי יודעים, העלייה לרגל בתקופת החג’ השנה נמצאת בעיצומה, והעולם המוסלמי עומד לחגוג את מיום ראשון עד יום שלישי את חג הקורבן - עיד אל-אדחה (عيد الأضحى = Eid al-Adha).

הלשכה לסטטיסטיקה הסעודית פרסמה היום את המספרים שמאחורי החג’, ומהם אפשר ללמוד מעט על היקף העלייה לרגל בתקופת החג’, והשנה הגיעו למכה 1,611,310 עולים לרגל שבאו מכל מדינות העולם (כ 50 אלף פחות משנה שעברה) ועוד 221,854 עולים לרגל מתוך ערב הסעודית (סעודים ועובדים זרים הנמצאים בממלכה, כ 37,700 יותר מאשר בשנה שעברה) וסך הכל מדובר השנה ב 1,833,164 עולי רגל (כמעט 12 אלף פחות משנה שעברה).

מתוך כלל עולי הרגל שבאו ממדינות העולם, 22.3% הגיעו ממדינות ערב (לעומת 21% בשנה שעברה) 63.3% הגיעו ממדינות אסיה (כמעט כמו שנה שעברה- 63.5%) ו- 11.3% הגיעו ממדינות אפריקה (שאינן מדינות ערביות).

נתון אחד יהיה מעניין להשוות לא רק לשנה שעברה, אלא גם בשנים הבאות, זה של עולי הרגל שמגיעים לחג’ ממדינות אירופה, אמריקה, אוסטרליה ומדינות אחרות שלא מסווגות כמדינות בעלות אוכלוסייה אסלאמית גדולה. השנה עמד חלקם על 3.2% מכלל עולי הרגל שהגיעו ממדינות העולם, לעומת 2.1% בשנה שעברה. אודה על האמת שאני סקרן לראות אם יחול גידול מספרי ובחלקם היחסי של עולי רגל הבאים ממדינות המערב הנאור, ומדינות נוספות כגון מדינות מרכז ודרום אמריקה.

עוד אציין שכמות עולות הרגל השנה כמעט זהה לשנה שעברה כם כ- 875 אלף עולות רגל, בעוד שמספרם של עולי הרגל הגברים פחת מעט מכ- 970 אלף בשנה שעברה לכ- 958 אלף עולי רגל השנה.

מעל 1.5 מיליון עולי הרגל מהעולם הגיעו לממלכה דרך נמלי האוויר (כ 50 אלף פחות משנה שעברה) ועוד כ 60 אלף דרך המעברים היבשתיים (כ 600 פחות משנה שעברה) ורק 4,714 הגיעו דרך נמלי הים (כשליש פחות משנה שעברה).

כדי שתבינו את המשמעות של סדרי הגודל הקשורים לעולי הרגל בתקופת החג’, אספר לכם שרק ביום חמישי האחרון, נרשם שיא של 124 אלף נוסעים ב 901 טיסות, בנמל התעופה הבינ"ל ע"ש המלך חאלד, בריאד בירת ערב הסעודית.

וכדי שתבינו את סדרי הגודל של טיפול בצרכים של כל כך הרבה עולי רגל שעומדים לחגוג מחר את חג הקורבן, אספר לכם שבמחוז מכה, פועלים חמישה בתי מטבחיים (אחד מהם, בית מטבחיים אל-עוקישיה, הוא עונתי שפעיל רק כחודש לפני תקופת החג’ ועד לסיומה) בבתי המטבחיים יש 26 אולמות ייצור, עם יכולת עיבוד כוללת של 177,600 ראשי צאן, בקר וגמלים ביום (במשחטת אל-עוקישיה יש 6 אולמות ייצור עם קיבולת של 57,600 ראשי צאן, בקר וגמלים).

בתי המטבחיים פעלו במלא המרץ החל מתחילת חודש ד’ו אל-קעדה (החודש האחד עשר בלוח השנה המוסלמי) שהיה ב 10 במאי, וכדי להיענות לביקוש המוגבר במהלך עונת החג’, הספיקו לשחוט ולעבד יותר משני מיליון ראשי צאן, בקר וגמלים.
#קצת_להכיר_את_השכנים: ערב הסעודית + #ערב_הסעודית + #קצת_עובדות_אסלאם

נפל לה הטלפון...

שוב אביא בפניכם סרטון ויראלי מהשכונה, והפעם של מאיה רג’יל (مايا رجيل = Maya Redjil) בלוגרית-ולוגרית, וידוענית אלג’יראית שבין היתר מטיילת בעולם ומעלה סרטונים לרשת.

בסרטון שפרץ מעבר לחשבונות הרשתות החברתיות של מאיה, והפך לויראלי ואפילו אייטם חדשותי בשכונה, רואים מה קורה כשהטלפון הפך למרכז החיים, ושלא חושבים יותר מדי…

מאיה מטיילת עם חברה בקוסטרה ריקה וכמובן מצלמת, מצטלמת ומעלה לרשת, כמובן גם כאשר היא נוסעת ברכבת בנוף מדהים.

רק שבמהלך צילום אחד הסרטונים, נשמט מידה הטלפון, ומאיה לא חשבה לרגע, ומיד קפצה להציל את הטלפון, כי "הטלפון מכיל את כל חייה"… למזלה הרכבת נסעה לאט, והיא רק שברה את ידה, נחבלה ונשרטה מעט.

מבחינתה לאבד את הטלפון היה לאבד את החיים, ובגלל זה היא באמת יכלה לאבד את חייה.

הסרטון שתוכלו לראות בחשבון האינסטגרם של מאיה רג’יל, כאמור הפך ויראלי ורץ ברשתות החברתיות בשכונה ואפילו הגיע לאתרי החדשות, ונוסף אליו, יד נעלמה (של מאיה וחברתה, כמובן) העלתה לרשת גם גרסאות נוספות, שכוללות סרטון לפני העלייה לרכבת, את הסרטון שראיתם, סרטון לאחר שהגברת הלא מבריקה עלתה חזרה לרכבת, סרטון קצר במונית בדרך לבית חולים, סרטון בבית חולים ואחד לסיום במלון, עם תובנות עמוקות שלא כל כך חכם לקפוץ מרכבת נוסעת ושצריך לחושב מעט טלא להיות כל כך פזיזים.

יש ברשתות השכונה מי שמגלים אמפתיה ודואגים למאיה, ויש מי שמבקרים אותה על פזיזותה ועל כך שלא חשבה לפני שקפצה מהרכבת וגם לא לפני שהעלתה את הסרטונים לרשת, ויש אחרים שסתם לועגים לה וצוחקים על שהוכיחה לעולם שאינה מבריקה במיוחד.

היות ויש כל כך הרבה סרטונים ויראלים בשכונה, סרטונים מכל מין וסוג, אני שוקל ליצור את פינת הסרטון השכונתי הויראלי. מה דעתכם?
#מעניין_בשכונה + #קצת_להכיר_את_השכנים + #נקודה_למחשבה

מעט על מיסטיקה ורוחניות אסלאמית

לאחר שהחודש חגגנו שנה לפודקאסט בנת חלאל, מחר יעלה לאוויר הפרק האחרון לעונה הראשונה של בנת חלאל, ועכשיו הגיע הזמן לצאת לפגרה בה עידית ואני נכין לכם חומרים חדשים לפרקים הבאים, ונתחיל להתכונן לעונה הבאה של בנת חלאל.

הפרק האחרון לעונה, הוקלט בעקבות בקשתה של אחת מקוראות הערוץ, שעושה כה רבות למען עם ישראל וארץ ישראל, שזו הזדמנות לומר לה תודה רבה על כל שהיא עושה למען כולנו, וכהענות לבקשתה, בפרק 28 נספר לכם על סופיות (סופיזם) ועל נשים סופיות, וכדרכנו נספר לכם גם דברים שאולי פחות מוכרים.

אם תשאלו מה זה בכלל סופיזם? או מה היא סופיות? אענה לכם שיש מי שנוהגים להחשיב את הסופיות כזרם מיסטי באסלאם, ואילו מבחינת הסופים, הסופיזם אינו זרם באסלאם, אלא רובד נוסף לזהות והשייכות הדתית כמוסלמי, שמוסיף סט אמונות ודרך חיים, ואוסיף שישנם מסדרים סופים רבים ושונים, ואציין שהמסדרים מכונים טריקות, מלשון דרך – מסע, והכוונה לדרך ולמסע הרוחני שהסופי עושה בחיי האמונה, להתאחדות עם האל.

חלק מהמסדרים (אחוות / חצרות) הם של סופים סונים ואחרים של סופים שיעים, וכל מסדר מובל ע"י שייח’ - מנהיג רוחני המכונה ולי (وَلِيّ = Wali) = מגן / משגיח, אל-ואלי (الْوليّ) = העוזר / החבר, או ולי אללה = ידיד האל. הולים נחשבים ע"י הסופים כאנשי דת וכמורי דרך קדושים, ממשיכים של מייסד המסדר, ולפי האמונה הסופית, הם חלק משרשרת אנושית של מי שהגיעו לרמה של הארה רוחנית כזו שהם מתקשרים עם הנביא מוחמד שליח האל.

והיות ויש חצרות רבות ושונות, אז כמובן שישנן גם דעות רבות ומגוונות על דברים רבים, וחלקן יהיו דעות סותרות, וכך גם מעמד האישה הסופית יכול להיות שונה במסדרים השונים.

גם אם במסדרים סופים רבים, מעמד האישה הסופית יהיה גבוה מאשר מקובל בחברה האסלאמית הרגילה סביבם, ובכל זאת במסדרים שונים נהוג לומר שאשת השייח’ / ראש המסדר, כאם המאמינות – התלמידות של המסדר, והיא נחשבת כמתווכת בין השייח’ / ראש המסדר לבין התלמידות, תוכלו למצוא במסדרים אחרים שבהם מעמד האישה נחות משל הגבר.

ואציין שהיו בעבר נשים סופיות שזכו להכרה וכבוד בקרב רבים, חלקן אף הפכו לסמלים, לדוגמה ומופת בעולם האסלאם כולו, בספרות הסופית יש אזכורים רבים לנשים שהטביעו את חותמן על החיים הרוחניים של גברים סופיים דגולים, ובהם מנהיגי קהילות וראשי מסדרים, ולאורך השנים היו נשים סופיות שראשי מסדרים סופים העריכו את חוכמתן ועצתן, ואחרות שזכו להערכה בזכות תרומתן הרוחנית לקהילה, והיו גם נשים שנחשבו לצדיקות ואף לסגפניות גדולות, ואוסיף שגם כיום נשים יכולות להיות מורות דרך רוחנית ולעמוד בראש מסדר סופי, היות ובלא מעט מסדרים, התפיסה שהסופית כמצב רוחני, אינה נותנת משקל לגוף ולא מבדילה בין גבר לאישה, וכולם יכולים להתקדם ולעלות ברמות הרוחניות.

דוגמה למי שמגדיר ומנציח מעמד אישה נחות משל הגבר היא האישה מצרית בשם מג’דה עיד (ماجدة عيد = Magda Ei) נשיאת קרן הנשים הסופיות במצרים, ואשתו של מוחמד אל-שהאווי (محمد الشهاوى = Muhammad al-Shahawi) ראש המסדר הסופי המצרי הנושא את שמו – מסדר אל-שהאווי, וראש ה"מועצה הסופית הבינלאומית" שהקים, שטוענת שהאישה תמיד תהייה בצילו של הגבר ששומר עליה, ומוסיפה שבתור נשים סופיות, הן לא מתביישות שהן מאחורי הגבר ולא יכולות להיות מולו ולהקדים אותו.

אני מניח שאתם יודעים שהסופים רוקדים כחלק מהפולחן, ואולי לא ידעתם שבחלק מהמסדרים גם נשים סופיות רוקדות, אז גם לגבי ריקוד נשים יש לגברת עיד מה להגיד, והיא מעדיפה שנשים ישבו בכבוד על כיסה או הרצפה ויתפללו ולא ינענעו את גופן או חלילה ירקדו… וזה כמובן מתוך ההבנה שלגוף האישה יש מבנה מסוים ולכן אסור לאישה להתנדנד או לרקוד… ומבחינתה ריקוד נשים כפי שהפך להיות נפוץ במסדר המבלווי במצרים הוא פסול ואסור בהחלט.

למרות דעתה של גברת עיד, גם בחלק מהחצרות הסופיות במצרים הדתית והמסורתית, ניתן לראות נשים המשתתפות בתפילות, בטקסים ובריקודים, בקהל מעורב של נשים וגברים, דבר שלא תמיד מתקבל יפה אצל מתנגדי הסופים וגם לא אצל כל הסופים.

בערוץ היוטיוב של ‘מבט למזרח התיכון’, תוכלו לראות את הפרומו הקצר שעידית בר ואני הכנו לכם לפרק 28 של בנת חלאל, וצירפתי לכם סרטונים על סופים מתפללים, שרים, רוקדים ומתנענעים, ואחד הסרטונים נלקח מפרומו לסרט על “רקדני המסגדים” שהכינו מתנגדי הסופים, שצולם במסגדים, ברחוב, בביתי קברות, ובמקומות אחרים בהם התאספו סופים, במדינות שונות בעולם.

ועד שיעלה הפרק החדש, תוכלו להאזין לפרקים הקודמים של בנת חלאל בשירותי הפודקאסט השונים, או לצפות בהסכת המצולם בערוץ היוטיוב של בנת חלאל, ואזכיר שמפרק 24 בספוטיפיי ניתן להאזין ולצפות בפרקי בנת חלאל.

#פודקאסט + #בנת_חלאל + #קצת_להכיר_את_השכנים + #קצת_עובדות_אסלאם

קריאה להתגייסות למען הצפון הבוער

לא צריך לספר לכם שחיזבאללה שורפים את צפון הארץ, את היישובים, את השטחים הפתוחים, את החורש הטבעי ואת היערות, אבל אולי אתם לא יודעם שכיתות הכוננות נלחמות ללא לאות כדי להציל רכוש וחיי אדם.

אני מניח שלא תתפלאו לשמוע שלאנשי כיתות הכוננות שנמצאים בישובים המפונים חסר ציוד בסיסי כדי שיוכלו להילחם בלהבות ביעילות ובבטחה.

קבוצת אנשים טובים שנקראת Civil Squads of Israel ואיתם קבוצות אנשים טובים אחרים, שפועלים בהתנדבות למען המדינה, התגייסו לעזרת כיתות הכוננות, ונוסף להבאת כבאים זרים להדרכת אנשי כיתות הכוננות בכיבוי שרפות בשטח פתוח (תוכלו לראות לדוגמה את הכתבה בערוץ 11) הם תרמו ותורמים לכיתות הכוננות ציוד כיבוי אש וציוד מיגון, והרימו קמפיין גיוס כסף לרכישת ציוד למען כיתות הכוננות.

עוד על פעילות הברוכה והחשובה של האנשים הטובים מקבוצת Civil Squads of Israel ואת תוכנית הפעולה שלהם, תוכלו לראות באתר הקבוצה, ובחשבון הפייסבוק שלהם.

וכאן אני יוצא בקריאה אליכם, ומבקש את עזרתכם, לתרום ולהפיץ בארץ ובחו"ל את הקישור לקמפיין איסוף הכסף שנועד לצייד את גיבורי כיתות הכוננות בציוד כיבוי אש חיוני וביגוד מגן חסין אש, כדי שיוכלו להילחם בשריפות החורש והשטחים הפתוחים, בצורה יעילה, תוך כדי שמירה על בטיחותם.
תמיכתכם יכולה לעשות את ההבדל ולהציל חיים.
#ישראל_במלחמה + #גם_לפרגן_צריך

הסרטון הנלווה לקמפיין גיוס הכסף לרכישת הציוד לכיתות הכוננות
#ישראל_במלחמה + #גם_לפרגן_צריך